פסק-דין בתיק ע"א 2017/06

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט אטדגי), מיום 19.3.06, בה"פ 201148/05, שדחה על הסף תובענה שהגיש המערער מחמת התיישנות (להלן:- " פסק-הדין"). 

1.                    רקע

(א)                בידי המערער, עורך דין במקצועו, היה ייפוי כוח בלתי חוזר שנתנו לו גאולה ונתן כהן (להלן:- " הזוג כהן") בקשר לנכס מקרקעין שלהם (להלן:- " הנכס"). 

המבקש מכר באמצעות ייפוי הכוח את הנכס, בשם הזוג כהן, לקונה בשם זימק, ללא ידיעתם של הזוג כהן ומבלי שקיבלו דבר מכספי התמורה. הסכם המכר נכרת ביום 10.8.94.

לאחר כשנה מכר זימק את הנכס לקונה בשם שטרן.

(ב)                 ביום 12.5.96 הגישו הזוג כהן תביעה נגד המבקש (ויתר המעורבים שאינם רלוונטים לענייננו), שבה טענו לזיוף ייפוי הכח, הטעיה והפרת חובת האמון (להלן:- " תביעת כהן").

(ג)                  ביום 16.9.03 ניתן פסק דין בתביעת כהן מפי כב' השופטת חיות בבית משפט זה. עילות הזיוף וההטעיה נדחו אך עילת הפרת חובת האמון התקבלה והמבקש חויב לשלם לזוג כהן סכום של 110,400 דולר וסכומים נוספים (להלן:- "פסק הדין הרלוונטי").

(ד)                 ביום 26.9.05 הגיש המערער תובענה בדרך המרצת פתיחה שבה עתר לסעד הצהרתי שפוליסת הביטוח שהנפיקה המשיבה למערער בגין אחריות מקצועית תקפה לכל דבר ועניין, ועל המשיבה לפצות ולשפות את המערער בגין כל ההוצאות והסכומים שחויב לשלם לזוג כהן על פי פסק הדין.

                        המשיבה הגישה בקשה לדחות את התובענה על הסף מחמת התיישנות.

2.                    פסק דינו של בית משפט קמא

(א)                בית משפט קמא פרש את חלופות ההתיישנות השונות וקבע שעל פי כולן חלפה תקופת ההתיישנות להגשת התובענה.

בית משפט קמא קבע שאף אם מתחשבים בסייג שמופיע בסעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן:- " חוק הביטוח"), שקובע שבביטוח אחריות התביעה לתגמולי ביטוח לא מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי כלפי המבוטח, עדיין עילת התביעה כלפי המבטח נולדת לכל המאוחר ביום הגשת תביעתו של הצד השלישי נגד המבוטח ובמקרה דנן ביום 12.5.96. לכן בחישוב  זה התובענה התיישנה.

(ב)                בית משפט קמא קבע שגם לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן:- " חוק ההתיישנות"), העובדות המהוות את עילת התובענה הן ההתקשרות עם זימק והסכם המכר תוך הפרת חובת האמון, ולכל המאוחר - הגשת התביעה על ידי הזוג כהן ולכן התובענה התיישנה.

3.                    הטענות בערעור

טענות המערער:

(א)                מקרה הביטוח הוא המקרה שבו נודע לו לראשונה שעל המשיבה לשלם לו את תגמולי הביטוח ללא שום חשד לעבירה פלילית, קרי מועד מתן פסק-הדין הרלוונטי, וכמו כן הפרת חובת הנאמנות נחשבת לרשלנות מקצועית שהמערער לא יכול היה לדעת עליה עד למתן פסק הדין ולכן היא בת פיצוי.

(ב)                 הלכת משמר שציטטה המשיבה (דנ"א 5916/02 "משמר" - חברה לשמירה נ' המגן חברה לביטוח , דינים עליון(סב), 624) אינה רלוונטית למקרה דנן מאחר ששם היה מקרה ביטוח מוגדר בתאריך מסוים, ואילו במקרה דנן לא מדובר בתאריך מסוים מאחר שביום הגשת התביעה של הזוג כהן הוא לא ידע שהמשיבה תסרב לשלם לו תגמולי ביטוח עד שיתבטל החשד הפלילי נגדו ורק פסק הדין הרלוונטי ביטל חשד זה.

(ג)         המשיבה מנסה להתחמק כל העת מתשלום תגמולי הביטוח ומבירור חובתה על פי הפוליסה.

(ד)        לא נערך בעבר בירור יסודי בשאלה אם תקופת התיישנות כוללת גם תקופה שבה מסרב מבטח לשלם תגמולי ביטוח מחמת חשד לפלילים, ואם חשד שכזה מאריך את תקופת ההתיישנות או מזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח לאחר שהוסר החשד.

(ה)                השימוש בהתיישנות פוגע בזכותם של מבוטחים לקבל את המגיע להם ובית המשפט מתבקש להתחשב בעוול ובנזק המהותי שנגרם למערער, שאם לא ישמע קולו ולא יוכל להשמיע את טיעוניו המהותיים לפני ערכאה קמא, יגרם לו נזק בלתי הפיך.